תפריט נגישות






AhishaSheloAita  האישה שלא היתה - אילה בן-פורתAhishaSheloAita

סקרה את הספר: לי יניני 

האישה שלא היתה-אילה בן-פורת
THE WOMAN WHO WASN'T THERE-ILLA BEN PORAT
חוות דעת אישית/לי יניני

"האישה שלא היתה" הוא חגיגה לחובבי המתח והבלשות ואני שמחה שאיתו פתחתי את שנת 2020. חיפשתי משהו קליל, שמתחיל ומסתיים כאן, עכשיו ומהר. זה מסוג הספרים שנגמעים בשלוק אחד. הספר הנוכחי מגולל חקירה בתיקי נעדרים, ובמיוחד של הנעדרת יפית נעים.

אילה בן-פורת חושפת יחסים בין החוקרים במחלקת החקירות במשטרה, בין חוקרים לנחקרים, וחושפת פרטים אינטימיים מחיי המשפחה והזוגיות, של האדם שנמצא מאחורי מסכת החוקר.

הכתיבה רגישה ומעניקה תחושה של אמינות ובעיקר מרתקת. למרות זאת, אל תטעו אומנם יש כאן משטרה וחקירה, אך זה אינו ספר מתח קלאסי, ויחד עם זאת הוא מעניין ולופת.

כוחו של הספר מתמקד בחוקרת פקד בסיגל שמש-לין ממשטרת גבעתיים. סיון מתבקשת על ידי נאוה ספקטור, להכין סיכום של תיקי הנעדרים מחמש השנים האחרונות.

מתוך חמשת תיקי הנעדרים שסיון הניחה על שולחנה, נמצאו תמונות של שלושה גברים ושתי נשים. הם קיימים ולא קיימים, עם סיפורים חסרים וקטועים. מכל החמישייה תפסו את עיניה התמונה של יפית נעים. משהו בדמותה לא הניח את דעתה של סיון.

מי שלא מרוצה מהמשימה שהוטלה על סיגל היה בעלה מיכאל. הוא מביע התנגדות ומפציר בה לא לקחת על עצמה את הנושא על כתפיה. עמוד 32: "את לא זוכרת מה זה עשה לנו אז? זה כמעט גמר אותנו, אנחנו לא נעמוד בזה..." למה? מה קרה אז?

יפית נעים, אם לשני ילדים ואשת איש. החליטה ב-14 בנובמבר לפני חמש שנים, לעזוב את הכול מאחוריה לקום וללכת.
אקט שניראה הזוי ובלתי נתפס במיוחד לאישיותה. למרות שהחקירה בזמנו בוצעה על ידי צביקה שנחשב לחוקר מיומן, סיגל מקבלת החלטה לפתוח מחדש את החקירה על יפית נעים.

ככל שהחקירה מתקדמת סיגל חושפת אמיתות שלא קיבלו התייחסות בחקירה שבוצעה לפני חמש שנים. הקולגות יוצאים נגדה, בעלה מתנגד, הבית שלה מתפרק, ברם סיגל מתעקשת ולא מרפה.

התלונה על היעדרותה של יפית הוגשה של ידי בעלה, בבוקר שלאחר היעלמותה ששב הביתה בסוף היום. הוא מצא צלחת עם ערימה של פרוסות חזה עוף מופשר על שיש המטבח, הר של חולצות לגיהוץ על הספה בסלון, ומכונת כביסה שסיימה את פעולתה לפני כמה שעות. בחדר השינה נמצא גם הטלפון הנייד של יפית... מוזר...

המידע העיקרי שסיון מצליחה להבין מכולם: שהנעדרת הייתה אישה אנמית בשגרת יומה. התרכזה בגידול ילדיה, עבדה ונהנתה לצפות בטלוויזיה. היא נהגה לבקר את אחותה מירב, שאושפזה במוסד סיעודי לאחר תאונת הדרכים קשה שהותירה אותה צמח. הן היו שתי אחיות שהתייתמו מאם, ואב שפנה לפרק ב' כשהאם החורגת לא בדיוק חיבקה ואפילו סילקה אותן.

סיון נוברת בעברה של יפית נעים ולא מרפה. היא חוקרת את בעלה של יפית מספר פעמים, שכנים, עובדים ממקום עבודתה, ומצליחה לקבל מידע נוסף מהבת הגדולה, שבזמנו הייתה בת עשר וכיום כבר בת 15. באמצעות כל פירור מידע שהיא אוספת, וחוש שישי מפותח סיון אולי מתקדמת לפתרון אבל, לא זה לא קורה כל כך מהר.

החקירה של הבעל מתעתעת וקשה לסיגל. מה יש בו שכל הזמן מטריד אותה? העדינות שלו? ההיסוס? משהו אצלו בכל השיחות איתו, מעורר אצל סיגל עצבנות לא מוסברת. מצד אחד הוא משתף פעולה ונראה גלוי לב ומצד שני, הוא עשוי רבדים ושכבות. בכל פעם שסיון מצליחה לקלף שכבה, מבצבצת לה עוד שכבה תחתיה. בכל מפגש עימו סיגל מרגישה שמידע מסויים חסר ונותר מעורפל. סיון מקשה את עורפה, ושמה לה למטרה לחשוף את אותו היבהוב שלא מתגלה במלואו. הדברים שנאמרים על ידו סבירים והגיוניים אבל חסר משהו...

תוך כדי החקירה היא מבינה שכל הנחקרים לא אומרים לה את כל האמת. היא חופרת, מחטטת ומגששת אחר מידע שהביא את יפית להחלטה ההזויה לעזוב את משפחתה וללכת.... לאן? למה? איפה?

העלילה מתקדמת בקצב נהדר ומחולקת לפרקים, שבד בבד בשילוב החקירה נחשפות מערכות יחסים בין הדמויות לרבות פיתולים מרתקים.

הקריאה מלווה בשאלות של: האם יפית התאבדה? נחטפה? בגדה בבעלה? איפה הגופה? מה גרם להחלטתה? האם עזבה מרצונה?

התשובה לתעלומה ולשאלות שתשאלו את עצמכם במהלך מלאכת הקריאה– בסוף הספר.

אהבתי את עקשנותה וקשיחותה של סיגל, בעלת האינטואיציה וחדורה מטרה. סיגל ללא תמיכה של בעלה ומשפחתה, לא מניחה לאף פירור של אינפורמציה להסתתר, גם אם המחיר שהיא תשלם עליו הוא פגיעה חמורה בילדיה ובזוגיות. סיגל חיה לפי המשפט של סוקרטס: "חיים שאין בהם חקירה, לא כדאי לאדם לחיו.", ועד שלא פתרה את התעלומה לא נחה דעתה.

עיצוב הכריכה על ידי נועה שניר מקסים. יש כאן שתים או שלוש נשים... זה רמז קל ולכן כדאי שתקראו.

זה לא ספר גדול, והסוף הפר מעט את ציפיותיי, ולמרות זאת הוא לופת, כובש, מסקרן וקל להתחבר לדמויות.

אני נהנתי.

בשורה התחתונה מה שרואים מכאן לא רואים משם.

לי יניני

הוצאת כתר, פרוזה מקור, מתח, פעולה, 309 עמודים, 2019

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית